להלן הסבר קצר (בערך) ויחסית פשוט אודות המכשירים שמחברים אתכם לאינטרנט וכל המונחים שאתם שומעים בנושא. זה יעזור לכם להבין קצת מהם המושגים שאתם שומעים ובתקווה גם יעזור לכם לקבל החלטות מושכלות בעתיד.
אינטרנט
האינטרנט היא רשת עולמית המקשרת מחשבים בכל העולם זה לזה. הרשת נולדה במקור כרשת בטחונית אמריקאית בתקופת המלחמה הקרה שקישרה מתקנים צבאיים ובסיסי טילים בארה"ב ואט אט התחברו אליה מוסדות שונים שעבדו עם הצבא – עליהם נמנו, בין היתר, אוניברסיטאות. עם השנים הפכה הרשת לכלי תקשורת מרכזי של עולם האקדמיה ואט אט גופים שונים התקבלו למועדון הזה כשעבדו מול האוניברסיטאות עד אשר הרשת נפתחה לכל העולם. מבחינה טכנית הרשת משותפת לכל העולם אך מבחינה מעשית עדיין בבעלות אמריקאית והאמריקאים עדיין יכולים להחליט לבעוט החוצה דיירים לא רצויים אם באמצעים טכניים ואם פוליטיים. התקשורת ברשת הזו מבוססת על כתובות IP כשראשי התיבות הללו מייצגים את המילים Internet Protocol (פרוטוקול הוא מונח המשמש רבות את תחום הטכנולוגיה והמחשוב בפרט והכוונה להסכמה או הגדרה בין שני צדדים כיצד לתקשר זה עם זה ומהי השפה שידברו זה עם זה). כתובות ה-IP משמשות את המכשירים השונים בעולם התקשורת, אודותם נפרט בהמשך, להעברת המידע ביניהם כאשר הדבר החשוב ביותר להבין הוא שלכל מכשיר שרוצה לשוחח עם מכשיר אחר ברשת נדרשת כתובת IP כזו – בדיוק באותו האופן שלשם משלוח מעטפה בדואר נדרשת כתובת הנמען.
תשתית? ספק?
כשאתם בעצם רוצים להתחבר לאינטרנט עליכם לעשות זאת דרך ספק תקשורת מוכר – לדוגמה בזק בינלאומי, נטויז'ן, טריפל סי, הוט נט ואחרים – המחובר לשדרת האינטרנט הישראלית (IIX) והעולמית. אתם לא יכולים להתחבר לשם ישירות וזה דורש ציוד מיוחד, היתרים והרבה ממון שלא בא לכם לבזבז ומי שנותן לכם את היכולת הזו הוא הספק או "ספק האינטרנט" – המתווך באמצע ומנסה להרוויח מזה שקלים ספורים (בעבר הרוויחו מזה יפה). לפעמים קוראים לזה הספקית מאחר וזו חברה בלשון נקבה…
אז מהי בעצם התשתית??? הספק(ית) נמצא רחוק מכם ועליכם להגיע עד אליו בכדי שיוכל לחבר אתכם לאינטרנט. כבל תקשורת רגיל לא יוכל להגיע עד אליו הן מסיבה כלכלית והן מסיבה טכנית של מגבלת אורך (אות חשמלי בכבל תקשורת נחושת לא יוכל לעבור בצורה אמינה עשרות או מאות קילומטרים). לפיכך, כאן נכנסת עוד חברה השמחה למכור לכם את מרכולתה וזו חברת התשתית (בכוונה לא רשמתי ספק התשתית על מנת לא לבלבל אתכם עם ספק האינטרנט). חברת התשתית מחברת אתכם לספק האינטרנט באמצעות תשתית שלה המבוססת על קווי הטלפון (בזק), על כבלי שידור רדיו/טלויזיה (הוט), על בסיס סיבים אופטיים (בזק, הוט, פרטנר, סלקום, אנלימיטד) או על בסיס סלולרי (כשהטלפון הסלולרי שלכם למשל מתחבר לאינטרנט, הוא עושה זאת באמצעות תשתית סלולרית והספק שלכם הוא חברת הסלולר עצמה המחוברת לשדרת האינטרנט. זה שירות המסופק לכם כחלק מהחבילה שרכשתם, במחיר לא הגיוני של מנת פלאפל, שממוטט את החברות…).
התשתית האמורה מעלה מתבססת על טכנולוגיות קיימות, המעבירות את התקשורת שלכם מהמיקום שלכם ועד לספק האינטרנט, אך אותן טכנולוגיות כמו למשל קו הטלפון לא יועדו במקור לכך ואינן מדברות בשפת התקשורת שבה מדבר המחשב שלכם. לשם כך נדרש ורשות מכשיר מיוחד שידע להמיר את התכנים כך שיתאימו לתשתית… מכשיר זה הוא ה-מודם.
מודם?
המילה מודם היא ראשי התיבות באנגלית של MOdulator DEModulator. מודולציה היא הפיכת המידע מצורת ייצוג או שידור אחת לצורה אחרת. לדוגמה – לפני עשרות שנים היו המודמים הופכים מידע דיגיטלי של המחשב לצלילים שהיו משודרים מעל קווי הטלפון (עד היום זה מה שפקס עושה וזה פשר השריקות והצפצופים הבוקעים ממנו). דה-מודלציה היא בדיוק התהליך ההפוך המתרחש בצד השני ובו הופכים למשל הצלילים חזרה לצורת השידור הדיגיטלית המקורית. כך, באמצעות צלילים, נוכל לשדר מידע אם נמפה את הספרות והאותיות לצלילים שונים וכך היו בעבר משדרים מידע למרחקים תוך שימוש בתשתית הטלפון הקיימת ממילא ובעלות נמוכה – ללא צורך לפרוש כבלים חדשים.
המודם הוא מכשיר המשמש את חברת התשתית שלכם על מנת לאפשר לכם לשדר מידע תקשורת מחשבים מעל תשתיות שלא נועדו לכך במקור. כלומר, אנו עושים שימוש בתשתיות הטלפון שנועדו להעברת צליל בכלל או בכבלים של הוט שבכלל נועדו לשידורי וידאו והקשר בינם לתקשורת מחשבים הוא כמו הקשר בין תפוח למכונת כתיבה. המודמים בעצם ממירים את המידע של רשת התקשורת לפורמט שכבלי הטלפון של בזק או כבלי האנטנה של הוט כן יודעים להעביר וזה נעשה כיום דרך ניצול הכבל להעברת תדרי שידור המצויים בטווח שלא מפריע לשידור הטלויזיה או הקול בטלפון. כך בעצם אנו משדרים מידע של התקשורת במקביל לשידור הרגיל בכבלים מבלי להפריע אך עושים זאת במגבלות שנכפות עלינו על ידי התשתית שלא נועדה לשימוש זה במקור (ובגלל זה למשל ADSL מוגבל ל40 או 100 מגה לשניה כי זה המקסימום שאפשר לסחוט מחוטי הטלפון הדקיקים והמיושנים, הלא מוגנים בפני הפרעות חשמליות והכל כך לא מתאימים לשימוש הזה).
ועכשיו הקטע הקשה שלא חובה להבין אבל כדאי: הכוונה במונח 'מגה לשניה', אגב, היא למגה-ביט שזה אלף קילו-ביט שהם עצמם אלף ביט (למעשה בעולם במחשוב זה גם לא אלף בדיוק אלא 1024). ביט (לא אפליקציית התשלומים) או בעברית 'סיבית' היא ספרה 0 או 1 בודדת של מחשב. כשאומרים לכם 100 מגה הכוונה היא לאלף אלפי ביטים או למיליון סיביות העוברות תוך שניה אחת ממקום למקום (011010010…). יש המבלבלים זאת עם מגה-בייט (שימו לב להבחנה בין ביט לבייט), שהיא יחידת המידה המקובלת על המשתמשים במחשבים ובייט היא יחידה של 8 ביטים. כלומר, תמונה שצילמתם במצלמה יכולה לתפוס שטח של 5 מגה בייט אבל 5 מגה ביט זה הרבה פחות כי, כפי שציינתי, בייט היא יחידה של 8 ביטים ולכן אם חיבור האינטרנט שלכם הוא במהירות 5 מגה הרי שהכוונה היא למגה ביט לשניה ותמונה בגודל 5 מגה בייט תדרוש יותר משניה אחת להעברתה…. למעשה, תיאורטית, היא תדרוש 8 שניות (כי בייט זה 8 ביט. בפועל לא בדיוק 8 שניות כי השידור כולל מידע בקרה וגורמים אחרים המאריכים זמן זה מהותית). בעולם התקשורת מדברים במגה או גיגה ביט לשניה ובעולם המידע מדברים במגה או גיגה בייט.
מבולבלים? בעיה שלכם!
וכעת נשוב למונח ADSL שהוזכר מעלה ושפירושו קו דיגיטלי אסימטרי (האות A היא Asymmetric). מה הכוונה באסימטרי? שיש לכם הבדל (גדול) בין קצב הגעת המידע אליכם (הורדה) ובין קצב יציאת המידע מכם (העלאה). כלומר, אתם יכולים לקבל אליכם מידע למשל בקצב 40 מגה-ביט לשניה אבל לשדר אל הצד השני, אל ספק האינטרנט, רק 2 או 3 מגה-ביט. בגלל זה למשל הורדת קובץ למחשב שלכם היא מהירה והעלאת קובץ איטית מאוד. מדוע זה כך? כי כפי שציינתי קודם חוטי הטלפון המסכנים לא נועדו לכך ואנו בכל זאת עושים בהם שימוש. מאחר ויש להם יכולת מאוד מוגבלת לתמוך בשידור מהיר ספק התשתית שלכם מתעדף את ההורדה, שהיא השימוש העיקרי, על פני העלאה שפחות נחוצה. אגב, אם שמעתם את הקיטורים של בזק אודות המרחק מהמרכזייה ותמיד חשבתם שזה מריחה שלהם (לפעמים זה כן :)) – הכוונה למרחק בין השקע שלכם בקיר ועד ארון התקשורת או המרכזייה האזורית המשפיע על קצב התקשורת, היות וחוטי הטלפון לא נועדו לשימוש זה במקור, וככל שהמרחק גדל האות המשודר דועך חשמלית וחשוף להפרעות – אז כאן בדרך כלל בזק לא 'מחרטטים אתכם' וזו אמת (המונח של הכבילה הזו קרוי בעגה המקצועית Last Mile וזה בעצם מתייחס לכבילת הטלפון בין ארון הסעף ועד הבית או המשרד שלכם).
אל מול טכנולוגיות זולות כמו ADSL ניצבים להם קווים אחרים דוגמת קווי Metro וכמובן הקו הסימטרי. בקו סימטרי מהירות ההורדה ומהירות ההעלאה זהות וזה מושג לרוב באמצעים טכנולוגיים מתקדמים יותר שנועדו למטרה זו כמו למשל סיבים אופטיים שתוכננו מראש להעברת נתונים מהירה. עם זאת, אין לבלבל את המונח קו סימטרי עם סיבים אופטיים בהכרח שכן אין מתחייב כי נעשה שימוש דווקא בסיבים אופטיים (ישנם ממסרי רדיו ולייזר שגם מספקים יכולת זו). לקוח שלנו בדרום הרחוק סובל מתשתית ADSL בעייתית וקצב הנתונים שלו בהעלאה ובהורדה עומד על 0.5 מגה, אז צחקתי עליו ואמרתי שלפחות יוכל להגיד לכולם שיש לו קו סימטרי…
מה שחשוב להבין זה שקו סימטרי נתפס, באופן לא מוצדק, כקו מהיר יותר. אין זה נכון כי ישנם קווים סימטריים בקצבים 5-10 מגה-ביט והם בוודאי שאיטיים יותר בקצב ההורדה מקו ADSL שמהירותו 70 מגה-ביט (בהורדה!). לקווים אופטיים סימטריים לרוב ישנו יתרון עכבה נמוכה (Latency – הזמן שלוקח לסיבית אחת להגיע ממקום למקום) ולכן הם מהירים יותר בזמני התגובה אך אין ליפול בפח, שלעיתים אנשים מכירות בתחום מפילים לקוחות לתוכו, כשאומרים להם שקו 10 מגה סימטרי מהיר יותר מקו 100 מגה ADSL שיש להם. אולי מהיר בהעלאה אך איטי בהורדה מהותית ומחירו גבוה עשרות מונים.
אז כעת משהסברנו מהו המודם ומהי התשתית הגיע הזמן לעבור למונח הבא והוא הנתב או ה-"ראוטר" באנגלית.
נתב / ראוטר
כפי שהסברתי קודם – המודם טיפל בהפיכת נתוני התקשורת שלכם לצורה שיודעת לעבור על גבי התשתיות הקיימות.
כעת עלינו מדרגה ועברנו לעולם התקשורת וכאן נכנס לתמונה הנתב.
תפקידו של הנתב הוא כשמו – ניתוב התקשורת שלכם ליעדה. הנתב מכיר את הרשת הפנימית שלכם, בה נמצאים המחשבים, המדפסות ויתר המכשירים שלכם, ובו בעת גם מחובר החוצה לספק האינטרנט שלכם דרך המודם (אלו שני מכשירים שונים אך בגרסאות הביתיות של ADSL למשל מקבלים מודם-ראוטר שהוא מכשיר אחד המשלב את שניהם). כשאתם מבקשים לפנות למחשב במקום אחר בעולם הנתב שלכם יודע לקבל את הבקשה ולהעבירה לספק האינטרנט. אצל ספק האינטרנט יושב נתב יותר משוכלל שיודע לקבל את הבקשה ולהעבירה הלאה לנתב הבא במסלול וכך הבקשה עוברת בין נתבים בעולם עד הגעתה לנתב שמחובר למחשב אליו רציתם להגיע ומסירתה למחשב עצמו. זה דומה במידה רבה למשלוח מכתב בדואר – אתם מגיעים לסניף, רושמים את הכתובת, הסניף שולח למרכז המיון, משם למטוס, משם למרכז המיון בצד השני של העולם ומשם לסוכנות הדואר המקומית ואז מסירת המכתב לנמען.
כך בעצם פועלים הנתבים באינטרנט ותוך כדי פעולתם הם אף משוחחים ביניהם ומודדים בכל עת את מהירות התקשורת במסלולים השונים על מנת לבנות את המסלול האמין והמהיר ביותר בין נקודות שונות בעולם ולקצר את זמני השידור בכל רגע.
אמנם אין זה מתפקידם בהגדרה המקצועית – אך כיום הנתבים מספקים שירותים נוספים כמו למשל 'חומת אש' (Firewall) המספקת הגנה על הרשת הפנימית דרך חסימת תקשורת בלתי מורשית ועל כך ארחיב בהמשך.
אז לאלו מביניכים שיקפוץ ויאמר "אבל לי יש רק מודם בזק" – התשובה לכך היא שזה מודם- ראוטר – כלומר מודם ADSL אך כזה המשלב בתוכו גם נתב תקשורת מובנה (ולרוב פשטני למדי ביכולותיו וסובל מחוסר עדכוני תוכנה המותירים אותו חשוף לפגיעות ופריצות). מאידך אלו מביניכם שיש בידיהם נתב דוגמת Checkpoint, Cisco או Fortigate ימצאו שלרוב אלו מחוברים למודם בזק פשוט שממיר את התקשורת לפורמט ADSL ורק מקצת המכשירים ודווקא מהרף התחתון והזול מגיע עם מודם מובנה. זאת – מאחר והמכשירים האלו מיועדים לשימושים משודרגים ופחות ביתיים ולכן הנחת היסוד היא שיעשה בהם שימוש מול קווים ברמה יותר גבוהה מ-ADSL ועל הדרך היצרנים גם חוסכים את הצורך להתעסק בהטמעת מודם שעולה להם כסף ולמעשה חלק גדול מהלקוחות ממילא לא יעשו בו שימוש.
חומת האש
חומת האש היא מונח פיוטי שכוונתו בסופו של דבר לנקודה שבה נבדקת התקשורת שמגיעה אליכם ורק מה שאתם מרשים לו להכנס – יכנס לרשת. מבלי להכנס לעולם שלם של מונחים מורכבים הכוונה היא בעצם למן "עמדת שמירה" הבודקת את המידע שמגיע ומרשה להכנס רק למידע שאתם מצפים לקבל מגורמים מוכרים או כאלו העומדים בקריטריון מסויים ועל הדרך גם ניתן להוסיף בדיקות וירוסים וזיהוי התקפות שונות שעשויות לסכן את המערכות שלכם. בהיעדר חומת אש למעשה המחשבים שלכם או הרשת שלכם תהא חשופה לחלוטין לכל חורש רעות וזה בערך כמו להשאיר את כל היקר לכם בחדר פתוח לרווחה ללא כל שומר בכניסה.
ככלל – אפילו במכשיר הביתי הפשוט של בזק, או כל ספק אחר, מוטמעת כיום גם חומת אש בסיסית שכן כיום אין נתב (ראוטר) בעולם שאין לו פונקציונליות בסיסית שכזו. יחד עם זאת יש להבין כי היכולות של מודם בזק ביתי מוגבלות ביותר ואין להשוות אותן עם מכשירים מתקדמים ומקצועיים כמו למשל חומות אש של חברת Checkpoint, Palo Alto ואחרים. אלו מכשירים שנבנו מהיסוד לכסות מגוון גדול של איומי אבטחה, הגנה על רשתות ארגוניות וחשוב מכל – הם מתוחזקים ומעודכנים מול איומים חדשים ומקבלים עדכונים שנדיר מאוד שתקבלו בציוד ביתי שלרוב מיוצר על ידי זכיין סיני – כזה שהעניין שלו באבטחת מידע מתקרב לרמת העניין שלכם בעולם הזוחלים באריתריאה. חשוב להבין גם כי המילה Checkpoint איננה אומרת שאתם מקבלים מיד את הטוב ביותר שכן גם לחברה הזו ישנם קווי מוצרים שונים – מהפשוטים ביותר והקטנים ועד מכשירים של מאות אלפי דולרים המיועדים לספקיות אינטרנט. אין ליפול בפח שטומנים לכם אנשי מכירות של בזק למשל – המבטיחים לכם את "מעטה ההגנה הטוב ביותר של צ'קפוינט" ובפועל מוכרים לכם מכשיר פשטני ומוגבל שאין להשוות את יכולותיו למכשירים הגדולים והארגוניים. ברור שעדיף אותו על פני מודם ביתי אבל עדיין יש להבין שלכל חברה ישנם קווי מוצרים שונים ואין לערבב את היוקרה של רף המוצרים העליון עם כל מוצר אחר מאותה חברה.
עוד נקודה שיש להבין כאן היא שעצם המצאותו של מכשיר הגנה כזה בכניסה לרשת שלכם – אין פירושה שאתם מוגנים ומאובטחים. זה גם תעלול שיווקי שכן זה כמו לומר שאם יש לכם אקדח אתם בטוחים אך אם אינכם יודעים לתפעל את האקדח ואינכם מיומנים בירי – הרי שזו תחושת בטחון מוטעית. הבעיה הגדולה שאני נתקל בה במקומות רבים היא שיש מכשיר מתקדם אבל מי שמפעיל אותו אוויל מוחלט ואז או שההגדרות שהגדיר במכשיר פרוצות לחלוטין או שבסוף הגיע איזה טכנאי מצלמות אדיש ועקף לגמרי את המכשיר כך שכל תעבורת האינטרנט מגיעה לרשת במסלול עקיף. ההבטחה של אנשי המכירות כי "ברגע שיש לכם את זה אתם מוגנים" היא במקרה הטוב תמימות ובמקרה הרע שקר מתועב שמטרתו רק לדחוף לכם מכשיר ולהסתלק.
מתג התקשורת
את ההתעללות בכם נסיים עם מתג התקשורת או 'המרכזייה' כפי שרבים נוטים לקרוא לו באופן לא מוצדק ולא נכון. מתג התקשורת (או ה-Switch באנגלית) הוא מכשיר בעל סדרה של יציאות רשת (חורים מרובעים שאליהם מתחברים כבלי הרשת – למשל בחיבור RJ-45 המוכר לכם עם ראש הפלסטיק והקליפס שנשבר בקלות) ומכשיר זה מאפשר להתקנים שונים להתחבר לערוץ תקשורת אחד – כלומר מן צינור של תקשורת שאליו מתחברים צרכנים שונים כמו מחשבים, מדפסות וכמובן הנתב שלכם. בניגוד לחוטי חשמל, שם אפשר פשוט לשזור את החוטים זה בזה כדי לחבר כמה צרכנים, בעולם התקשורת ישנן דרישות מעט יותר מורכבות הקשורות לאופן וטכניקת השידור שלא מאפשרת זאת (פעם למעשה זה כן היה כך אבל לא נכנס לזה). לפני קיומם של המתגים (Switch) היו המכשירים מחוברים לרכזת (Hub) שהיתה מכשיר דומה במראה אך בה השידור של כל התקן מחובר היה נשלח לכל מי שמחובר והחסרון בזה היה רעש גדול ברשת שגרם לאיטיות בשידור היות והדבר דומה לניסיון לדבר בחדר שבו כולם מדברים בקולי קולות. החידוש של המתגים היה בכך שהם מאפשר להתקן מסויים לדבר רק עם ההתקן שעמו הם צריכים לדבר ואז לא כולם צריכים לשמוע אותו. לכך לא רק יתרון של אפשרת שיחות במקביל אלא יתרון נוסף שנכנס ואיפשר אבטחת התקשורת דרך חלוקת הרשת לאזורים מבודדים (VLAN) – נושא שלא נכנס אליו.
לסיכום – תפקידו של מתג התקשורת לחבר את כל המחשבים, המדפסות, הטלפונים מבוססי ה-IP וכמובן נתב התקשורת לכדי מרקם אחד שבו ההתקנים השונים מדברים זה עם זה. לפעמים כשיש לכם תקלות תקשורת מקורן או במתג תקול, מתג שרוף (ואז כל המנורות עליו כבויות) או תופעה שאנו נתקלים בה לעיתים – ובמסגרתה פלוני זה או אחר חיבור, בטעות, שתי יציאות על מתג התקשורת זו לזו (למשל על ידי חיבור מתג קטן שהביא מהבית לשתי יציאות בקיר במשרד) ואז התוצאה היא לולאת תקשורת שכן המתג שולח לעצמו המון פעמים הודעות עד שנתקע לחלוטין והתקשורת בחברה חדלה מלעבוד. כיצד מזהים מצב כזה? מביטים במתג והנוריות שעליו אמורות להבהב בקצבים משתנים ומהירים. אם כל הנוריות דולקות כמעט באופן מלא ללא הרף – סימן שישנה לולאה ברשת והמתג מופגז ללא הרף במידע אינסופי. ניתוק המתג מהחשמל יפתור את הבעיה לשניות ספורות ואז ישוב לסורו – עד אשר ימצא הכבל הסורר (בדרך כלל על ידי ניתוק פיסי, אחד אחד, של כבלי התקשורת עד לעצירת הרעש ואז בשלב הבא יש להביא אלת ברזל או עץ ולחפש מי עולל את זה ולסגור עמו חשבון).
זהו. זהו הסבר שיסייע לכם להבין מעט את העולם המשרת אתכם ויסייע לכם להבין מהם המושגים השונים שאתם שומעים ולא תמיד מבינים.
אם בכל זאת לא הבנתם – לא נורא. זו העבודה שלנו בכל מקרה…
