Storm

מורה נבוכים לענן הפרטי

לא פעם ולא פעמיים ואף הרבה יותר מכך נתקלנו בשאלה שלא חדלה מלהדהים אותנו: "מה זאת אומרת מערכות שלכם?" או לחלופין "אני לא מבין איך אתם יכולים להפעיל מערכות שלכם?" שכן הרי כידוע העולם היום שייך לג'ף בזוס, סאטיה נאדלה וסונדאר פיצ'אי שבקרוב ינפיקו לנו דרכונים למדינת אמזון, מדינת אז'ור ומדינת גוגל קלאוד.

שנים של השקעות מיליארדים ביחסי ציבור, רתימת המדיה והשתלטות על קרוב ל-95% מהדיונים בכל הפלטפורמות הביאו את העולם לנקודה בה הוא שכח שלא הכל הוא 'עננים ציבוריים' ובסוף ישנם מחשבים, יצרני מחשבים, שרתים, דטה סנטרים ועוד גופים המציעים שירותים אלטרנטיביים ולא זאת בלבד אלא ממש ממש טובים יותר. כיום אין כמעט גוף, יועץ או כתב שיעז לחלוק על עליונותם או להטיל דופי כלשהו בהם שכן מיד יזכה לקיטונות ומתקפות בהיותו 'אויב הקדמה'.

אין חולק על כך ש-'להיות אצלם' זה "הכי Cool שיש". לא פעם ולא פעמיים אנו זוכים לראות גופים הנרגשים לומר או להצהיר מעל כל פלטפורמה אפשרית "היום עברנו לאמזון !" או "היום השלמנו מעבר ל-Azure !" ואף לאחרונה צילמה למשל חברת Kaltura צילומי תדמית, שעוררו לא מעט זעם, בהם עומדים עובדי החברה ולא פחות מאשר מנתצים שרתים עם פטישים בכדי לסמל את המעבר לענן ציבורי.
ההתלהבות הנרגשת המזכירה צילומי אינסטגרם מסוג "ראו את הרכב החדש שלי!" קשורה לכך שלהיות באמזון הוא סימן להצלחה. סימן לצמיחה. סימן להצטרפות למועדון המוגבל של המוצלחים – או כך לפחות הם רוצים שתחשבו ותרגישו בזמן שהם חולבים לכם את הארנק ומטיסים את בעל הבית של אותם עננים לטיסות חוויה בחלל (נחשו מי…).
מצב זה מזכיר מעט כיצד סוכנויות המודיעין דואגות לשמר את הסודות שלהן – דרך טיפוח האגו של העוסקים בהן וטיפוח התפיסה ש-"אתה מיוחד כל עוד את הסוד רק אתה יודע" ו-"ברגע שאחרים ידעו מה שאתה יודע אתה כבר לא מיוחד".. וכך נולדו משפטים מפורסמים כמו "אני יכול לספר לך אבל אז אצטרך להרוג אותך". ואם נסכם זאת במילים אחרות – "אם אתה לא שם – אתה לא מיוחד. אתה לא במועדון המקובלים".

אז כן – הן מנצחות לחלוטין בקרב ה-PR (יש כמה שלא הולך להן כל כך כמו IBM או Oracle שכן מנת חלקן הוא מוניטין כה שנוי במחלוקת עד שגם מיליונים של השקעות ב-PR לא מצילים אותן – גם אם מה שהן מציעות לא נופל באיכותו ואולי אף עולה על מתחרותיהן).
וכן – הן מנצחות עם פאנל הניהול המקוון שמציע Marketplace מגוון המכיל שלל שירותי Open Source שלא הן המציאו אבל עטפו בעטיפה ממותגת שגורמת לעולם לחשוב שזו גאונות שהומצאה על ידן ולא התקיימה קודם לכן. ללא ספק הן חוסכות זמן בהגדרות וקונפיגורציה לחברות הייטק המעוניינות להקים שירותים שונים – אך זה בא במחיר עצום ויקר שמסב נזק של ממש בהמשך הדרך. אבסורד מסויים הוא שאנו נתקלים לעיתים בטענה של אנשי מחשוב כי "אינם סומכים על Open Source זה או אחר" אך מאידך צורכים בשקיקה את אותה חבילה בדיוק מאמזון תחת שם אחר "Amazon XXXX" כלשהו ההופך אותה ל-'דבר הבא'.

כאן בדיוק נכנסת האלטרנטיבה של ה-'ענן הפרטי'

אם נתבונן רגע בשם שננקב לחלופה – 'הענן הפרטי' – שם זה כוון מלכתחילה בכדי להפוך את החלופה למשהו קנייני אישי, קטן ומפחיד… בעוד העננים הצבוריים הם הרי מלכ"רים ששייכים לציבור ולא מפרנסים אף אחד פרטי…. הלא כן ?

לצורך הדיון נמשיך את החטא הקדמון ונשתמש במונח זה מטעמי נוחות.

העננים הפרטים הקטנים הללו הן בעצם חברות המפעילות ציוד מחשוב ושרתים משלהן, בדטה סנטרים איכותיים ועם תשתיות חזקות המציעות מהירות גבוהה יותר מהותית, גמישות לצרכים, שירות מעולה ומעל לכל – סל שירותים רחב אך לרוב תג מחיר קטן קיצונית מהעננים תאבי הבצע.
לא נכחיש במעמד זה כי כמות לא מבוטלת של שחקנים עצמאים ופרטיים כאלו נוהגת ברשלנות ובזלזול וה-'ענן' שלהם אינו ראוי להקרא כך. ראינו מקרים קיצוניים כמו מחשבי דסקטופ המאוחסנים בחדר של פלוני בבית ומחוברים בקו ADSL והוא מספק כך שירותי ענן (!). יש גם כאלו – בכל תחום בחיים – והם מוציאים שם רע לעננים הפרטיים ומסיבה זו גופים רבים לוטשים עיניהם לעננים הציבוריים.
עם זאת – אין הרשלנות נחלת רק העננים הפרטיים וגם בעננים הציבוריים הגדולים לקוחות רבים מפעילים מערכות החשופות לאינטרנט באופן גלוי וללא כל אבטחה ומצבן איננו שונה מהותית ממחשבי הדסקטופ בביתו של פלוני. בחטא זה חוטאים לא רק משתמשים רגילים אלא אף משרדי ממשלה וגופים מוניציפליים – העוצמים עיניהם ונשענים על הטענה הותיקה שבזמנו נאמרה על ידי חברת IBM – כי "אף מנהל לא פוטר כי הוא עבד עם ענן ציבורי".

לעומת אלו ישנם גופים שכן באים בגישה אחראית, מקצועית ורצינית – ולא רק כי באתר שלהם יש תמונות Clip Art של חדרי שרתים – אלא כי הם מפעילים תשתיות בוגרות ברמת Enterprise המציעות שרידות אמיתית, אבטחה וזמינות ברמה קיצונית וביצועים בשמיים – ואלו כן ראויים לכבוד הראוי להם.

עננים פרטיים רציניים מפעילים שרתים הרבה יותר מתקדמים מאלו שמפעילות ספקיות הענן הגדולות, העושות שימוש דווקא בפלטפורמות גנריות זולות הנרכשות במחיר הנמוך ביותר, מפעילים מערכות אחסון SAN או HCI מהירות קיצונית מתשתיות הדיסקים העלובות של העננים הציבוריים (למי שחולק על הטענה שיריץ benchmark פשוט) ובונים תשתיות מבוזרות מרובות אתרים ועשירות בגיבוי המציעות הרבה יותר משאתם תקבלו בעננים הציבוריים במחיר גבוה פי עשר ויותר.

אם נשים רגע בצד את שיקולי האגו, שיקולי היוקרה ושיקולי העצלות ונבחן באופן טכני טהור את התמורה המתקבלת ביחס למחיר המשולם – העננים הפרטיים ינצחו בקלות כל ענן ציבורי.
יחס הביצועים בענן פרטי דוגמת שלנו מגיע לפי 5-10 מהירות גבוהה יותר במעבדים הוירטואליים, יחס העמסה וירטואלי מול פיסי על ליבות נמוך ביותר, מהירות הדיסקים עומדת על גיגה-בייטים לשניה ו-100-150 אלף IOPS בעוד שבעננים הציבוריים עומדת על 120-200 מגה-בייטים ולכל היותר 3000 IOPS. פער זה גורם לביצועים קיצונית מהירים יותר גם ללקוח הפשוט ביותר העומד על מאות שקלים בודדים ומהווה את התשובה הנחרצת מדוע יישומים איטיים יותר בעננים הציבוריים – מה שתורץ עד כה ב-latency בגלל המצאותם במרחק גדול. מדוע זהו קשקוש מוחלט? הן משום שעכבה זו איננה קשורה לעיבוד המידע בתוך השרתים והן משום שאנו מפעילים מערכות בבעלותנו בחו"ל והעכבה איננה משפיעה על הביצועים שלהן בצורה מהותית. תירוץ זה מהווה כר נוח לשכנוע עצמי מדוע העננים הציבוריים איטיים תוך התעלמות מהעובדות הפשוטות.

אבל לא בכך נעוץ עיקר ההבדל אלא בחבילה המתקבלת ובתמורה המשולמת.

מרבית לקוחות העננים הציבוריים מרגישים מאוד בטוחים שכן הם 'בידיים של הטובים ביותר' אך המציאות למעשה מעט יותר מורכבת מכך.

נתחיל בכך שהשירותים המוצעים על ידי העניים הגדולים אינם מגובים. קראתם נכון – הם אינם מגובים.
לא זאת בלבד שהם אינם מגובים אלא גם התפיסה השגויה שמרגע עלייתכם לאוויר בענן הציבורי אתם נמצאים בכל מקום בעולם היא קשקוש מוחלט שכן אתם נמצאים באחד המתקנים שלהם ורק בו. אינכם משוכפלים ואינכם מגובים וברגע שאותו מתקן נופל המערכות שלכם נופלות איתו. מסיבה זאת אתם קוראים מדי פעם במדיה כי שירותים שונים נפלו למשך שעות ואם למשך ימים ברגע שחלה תקלה במתקן מסויים של העננים הגדולים והופ לפתע אתם מגלים שכל הקונספט שבניתם לעצמכם בדמיון, כי אתם גלובאליים, מתנפץ לכם בפנים.
כך גם דינו של הגיבוי. העננים הציבוריים אינם מגובים כברירת מחדל ואינם חייבים לכם מאומה בהיבט זה – גם אם אתם בטוחים כי הם מחוייבים לכם מתוקף אמנה בלתי כתובה כלשהי. שירותי הסנפשוט שהם מציעים גם הם אינם גיבוי אלא שמירת מצב מכונה באותו מקום בו היא מאוחסנת ויאבדו עם המכונה במקרה קריסת תשתית. אז – בבואכם לגבות – אתם נחשפים לרובד עלות נוסף שלא לקחתם בחשבון וזאת בוודאי ככל שתרצו לגבות למשך זמן ארוך לאחור.

כאן – עננים פרטיים מתוקנים דוגמת הענן שלנו – מציעים חבילה עשירה של גיבוי למשך חודש ויותר לאחור, ללא עלות וללא פשרות, במערך אחסון מרוחק המבטיח שרידות הגיבוי. חשבתם שבזה זה מסתיים? אז לא. הענן שלנו כולל לא רק גיבוי אלא רפליקציה מלאה של המערכות למתקן נוסף מרוחק המשמש כמתקן DR. כלומר – לא זאת בלבד שעלות הענן הפרטי שלנו נמוכה קיצונית – היא כוללת גיבוי ושירותי DR יקרים במיוחד שאינכם מקבלים בעננים הציבוריים וזאת מעל לביצועים הקיצוניים והשרידות הגבוהה.

נמשיך לאבטחת מידע.

בזירת אבטחת המידע לוקים העננים הציבוריים באופן חמור שכן המכונות הוירטואליות ושירותים שונים חשופים, פעמים רבות, לחלוטין בפני רשת האינטרנט ללא כל אמצעי הגנה או סינון. אנו נתקלים באינספור מכונות חשופות עם מערכת הקבצים או RDP גלויים לעיני כל ומבלי שבעליהן בכלל מבינים את משמעות הנושא ובטוחים לעצמם שהעננים הציבוריים שומרים עליהם מתוקף חוק.
רוצים הגנה? שלמו עוד. הרבה יותר. הוסיפו את זה לחשבון המנופח שלכם ממילא עבור מכונה צולעת ללא גיבוי.

גם כאן עננים פרטיים דוגמת שלנו מציעים חבילת אבטחה ונציין בהזדמנות זו שלא קיים ענן המציע מערך אבטחה כה עשיר כענן שלנו הכולל רשימה ארוכה של אמצעים העומדים לרשותכם ללא עלות, של ניטור, אנטיוירוסים וזיהוי חדירות, בדיקות, מעקב אחר אירועים ואבטחות אקטיביות ופאסיביות המבטיחות הגנה מוחלטת על המידע והמערכות שלכם. חבילות אבטחה כאלו שוות כשלעצמן בין אלפי לעשרות אלפי שקלים ומעט מאוד ארגונים יכולים להרשות לעצמם לנקוט אותן או שבכלל קיימת אפשרות כזו בעננים הציבוריים שאינם גמישים לדרישות.

רובד נוסף שמרבית הלקוחות אינם מודעים לו הוא שבעננים הציבוריים קיימת אנונימיות מוחלטת והם כר נרחב לפעילות האקרים סינים, איראנים, רוסים וצפון קוריאנים והמערכות בהן אתם עושים שימוש למעשה מארחות גם את אותם האקרים החוכרים בהן משאבים בדיוק כמוכם. לא מכבר פורסמה פרצת אבטחה חמורה בשרתי חברת מיקרוסופט ושירותי Azure שאפשרה להאקרים המפעילים מכונה וירטואלית לפרוץ מתוכה אל רמת המארח (Hypervisor) ומתוכו להשתלט על מכונות אחרות שמאורחות באותו שרת פיסי. פרצה מסוג זה מזעזעת וממחישה את הקטסטרופה שעשויה להתרחש בעננים הציבוריים. אם לא די בזה – הרי שהעננים הציבוריים משמשים כר נרחב לביצוע בדיקות Sandbox של חברות סייבר המפעילות שם וירוסים ובודקות את התנהגותם תוך סיכון הדיירים האחרים.

לעומתם אלו – עננים פרטיים איכותיים דוגמת שלנו – אינם מקבלים כל דיכפין ובוחרים את לקוחותיהם בקפידה תוך המנעות מלקוחות מפוקפקים או כאלו המפעילים שירותים מפוקפקים. מסיבה זו, בין היתר, חברות סייבר המארחות אצלנו תשתיות מופרדות לחלוטין ברמה פיסית מלקוחות אחרים ללא כל ממשק שהוא בין המערכות (Air Gap) – על מנת להבטיח כי פעילותן לא תהווה כל איום על לקוחות אחרים או אף על חברות סייבר אחרות.

מכאן נעבור לתפעול ולשירות.

העננים הציבוריים אינם מיועדים לכל אחד. הם מורכבים לניהול, דורשים הכרה מעמיקה של עולם המושגים ואינם כוללים שירות.
לשם כך פיתחו וטיפחו העננים הציבוריים מערכת יחסים עם חברות 'הלבנה' המבצעות עבורם את הגבייה ומציעות לכם מגוון שירותי ניהול בעלות אסטרונומית של 'מומחים' מטעמם המתהדרים בשמות תואר מנופחים כגון "שותף זהב" או "שותף פלטינה" או כל מתכת אחרת ובפועל עיקר מומחיותם במכירת עוד ועוד שירותים של השודדים הגדולים….. סליחה, מעדנו בלשוננו…. העננים הציבוריים.
כלומר – אם לא די בעלות העצומה והשירות הדל אותו אתם מקבלים מהעננים הגדולים – הרי שגם בכדי לנהל את המערכות שלכם אתם נזקקים לרוב לשותף הגוזר קופון דשן על גבכם – מה שמגדיל מהותית את סך העלויות של תפעול הענן שלכם.

עננים פרטיים מתוקנים – וביחוד שלנו – מציעים הקמה, תפעול ותחזוקה מלאים כולל תמיכה במשתמשי קצה – הכלולים בעלות המערכת ועדיין בעלות נמוכה מהותית של התשתית בלבד. זהו הבדל עצום שבא לידי ביטוי לא רק בעלויות אלא ביכולתנו להעניק פתרונות לכל צורך במישרין ולא כגוף מתווך שעליו לפנות לתמיכה מצד ג' של העננים הגדולים. היכולת לקבל את סל השירותים מספק אחד ולא להיות תלוי במספר גורמים בדרך – המייצרים תקורה ובעיקר עיכוב במענה לצרכים – מהווה הבדל מוחץ בעת תפעול מערכות גדולות ומורכבות.

וכעת לנקודה החשובה ביותר מכולן – Vendor Lock In.

מונח זה היווה מילת גנאי של ממש בתעשיית המחשוב העולמית שכן הוא מבטא מצב בו אתם כלואים בידיו של ספק ולא יכולים להשתחרר מכבליו מאחר והתשתית שלכם בנויה על מוצר או טכנולוגיה מסויימת שלו באופן בלתי ניתן או קשה לניתוק.
למרבה האירוניה מונח זה משמש לא מעט דווקא אנשי שיווק של העננים הגדולים המשכנעים אנשי IT כי עליהם להשתחרר מכבלי הציוד בו הם תלויים ולעבור לפלטפורמה 'ציבורית' – מה שנשמע לאוזן בלתי מיומנת כחיובי וכ-'נחלת הכלל'.
אלא שפלטפורמות אלו כלל אינן נחלת הכלל ולא זאת בלבד אלא שהן תוכננו בדיוק לכלוא אתכם באותו 'כלוב זהב' מסוג Vendor Lock In.

חברות כמו אמזון, מיקרוסופט וגוגל בונות עבורכן מגוון שירותים וממשקים המעניקים לכם 'חיים קלים' למראית עין כשבפועל – שירותים וממשקים אלו בנויים כך שתתמכרו אליהם, תבנו את כל המערכות שלכם סביבם, ואז כשתגלו ביום מן הימים שכל הפתרון הזה יקר מדי עבורכם לא תוכלו כבר להשתחרר מכבליהם שכן כל המערכות שלכם בנויות סביב ממשקים אלו השייכים רק להן. כאן יבואו ויסקלו אותנו רבים ויאמרו שהמעבר לעננים הציבוריים מאפשר להם להקים שירותים בלחיצת כפתור – מה שלכאורה חסך להם זמן וכוח אדם – אך בפועל לאחר זמן לא רב ובמבט לאחור אותם ארגונים משלמים שבעתיים על כך.
התרגיל 'הכי שקוף בספר' שלהן הוא מנגנון הקרדיטים. אנשי השיווק והיחצ"נות של העננים הגדולים משקיעים מאמץ רב בפיתוי חברות, בעיקר כאלו בתחילת דרכן, לבסס את כל התשתית שלהן על אותם עננים דרך מנגנון הקרדיטים שעיקרו – "אכול עכשיו בחינם, אכול אותה ביוקר בעתיד". סכומים כמו 100 אלף דולר קרדיטים במתנה נשמע סכום כביר לחברות בתחילת דרכן, ובהחלט מפתה אותן, אך בפועל הוא מספיק לזמן קצר מאוד בעננים הציבוריים – זמן המהונדס כך שיהא ארוך דיו בכדי שהחברות תבססנה את המערכות שלהן על אותם עננים וכשתחלנה להגיע החשבוניות הראשונות לתשלום, עם סכומים בלתי נתפסים וקשים לעיכול, הן כבר תהיינה במצב שאינן יכולות לעצור את התקדמותן ולהוציא את מערכותיהן מהעננים הללו שכן המהלך מורכב מדי, יקר מדי, מסוכן מדי ודורש בניית המערכת מחדש.
כך אותן חברות מגיעות למצב שהן מדממות מזומנים ונזקקות לגיוסים של עוד ועוד כספים בכדי לפרנס את העננים הגדולים וככל שהן ממשיכות כך הן מעמיקות לשקוע בבור ויציאתן ממנו הולכת ונהיית קשה יותר.

מצב זה הוליד זן חדש של 'יועצים' מחוכמים המתפרנסים על גבכם – והוא יועצי ה-FinOps. אלו חברות שהשכילו לזהות את המצוקה ולגזור ממנה קופון בהציען לכם מגוון שירותי ייעוץ ל-'אופטימיזציית ההוצאות שלכם על הענן'. לא פעם אנו נתקלים בגופים המשלמים ליועצים מסוג זה עשרות אלפי שקלים בכדי לחסוך אלפי שקלים בודדים ולהראות להנהלה ש-"הנה אנחנו עושים הכל בכדי לחסוך" ולתרץ את תזרים המזומנים העצום שבורח אל העננים הציבוריים. חברות ה-FinOps הפכו חותמת גומי עבור מחלקות ה-IT בכדי להצדיק את המהלך שעשו וההחלטות שקיבלו בפני ההנהלה – הדורשת תשובות מדוע עלויות האירוח הגיעו למספרים העומדים על פי 10 משתוכנן והובטח במקור.

זהו גם המקום לומר שמרבית הגופים בולעים את הפתיון בשלב התכנון דרך 'מחשבוני ההוצאה' המוטים במכוון, אשר מנבאים לכאורה כי עלויות אירוח בעננים הגדולים תעמודנה על בערך עשירית מהעלות שתהא בפועל, אם לא גרוע מכך. אותם מחשבונים בנויים בקפידה עם סעיפים באותיות קטנות ווסייגים דוגמת "התחשיב בוצע לפי 10% צריכת מעבד למשך 20 שעות ביממה" כשבפועל המעבד יגיע ל-70% ותחויבו בגין כך. אותם מחשבונים גם אינם משקפים צריכת תעבורה, צריכת I/O, צריכת מעבד, צריכת ממשקים וצריכת קילוגרם CO2 או כל קשקוש אחר המשמש את העננים הגדולים לחיובי יתר שלכם – שפעמים רבות מגיעים לפי כמה מעלות הבסיס שעל פיה קיבלתם את ההחלטה מלכתחילה.
ומי מסייע לעננים הגדולים לפתות ולהטעות אתכם? בדיוק אותן חברות 'ההלבנה' של אותם עננים…. "שותפי הפלטינה". אותן חברות מתמחות בדיוק באותה הטעיה ואותם חישובים אופטימיים המסייעים לכם לקבל את ההחלטה לעבור לענן ציבורי וכמובן גוזרות קופון שמן ממהלך זה. אם לא הובן הדבר – הרי שבעצם את היעוץ אתם מקבלים בדיוק ממי שמרוויח מכך, בדומה ליעוץ הניתן בבנקים המציעים לכם ליטול הלוואה או משכנתא, בתום לב, כמובן.

לעומת כל אלו – בענן פרטי דוגמת שלנו אינכם כלואים או כבולים בשום צורה שהיא. בענן דוגמת שלנו תקבלו כל אמצעי המוצע לכם בעננים הציבוריים עם הבדלי הביצועים והעלות אך יותר מכל – אמצעים אלו יהיו בבעלותכם הבלעדית, יעמודו לרשותכם ותוכלו לקבל אותו מאתנו בשלמותם ולהפעילם אצל ספק אחר גם אם חלילה תבחרו לעזוב. איננו עושים שימוש בשום טכנולוגיה קניינית ואיננו כובלים אתכם לשום מדיום או אמצעי. לעומת זאת – בעננים הציבוריים אם בחרתם לעזוב חלקם לא יאפשר לכם לקבל עותק מהמערכת כליל ואילו האחרים יאלצו אתכם להעביר את העותק דרך שכבת ביניים דוגמת S3 באמזון – שם תחוייבו בעלות עתק בגין צריכת המקום ורוחב הפס הנדרש להעברה. בדרך זו הופכת אמזון כל עזיבה ללא כדאית, מאחר וידוע להם כי מרבית החברות אינן יכולות להרשות לעצמן השבתה ארוכה, והעברת המידע והמערכות דרך S3 באופן מהיר תביא לחיוב גבוה במיוחד שיגרום לחברות לשקול פעמיים האם כדאי להן לעזוב או שבכלל ביכולתן להרשות זאת לעצמן תזרימית. נתקלנו בחברות הכורעות תחת נטל העלויות באמזון אך עזיבתן היתה מחייבת העברת עשרות טרה-בייטים דרך S3 – מה שהביא לתחשיב עלות כה גבוה עד אשר הן נסוגו מהמהלך שהיה גורם להן מצוקה תזרימית.

אז כך – תחת מעטה של יח"צ אגרסיבי וזריית חול בעיני העולם – יוצרים העננים הגדולים Vendor Lock-In ערמומי.
מצב זה הוליד לא מעט סטארט-אפים המתיימרים לאפשר הגירה מענן ציבורי אחד למשנהו אך לא זאת בלבד כי הפתרונות אותם הם מציעים יקרים – אלא שמעבר זה יעביר אתכם משודד אחד למשנהו ולא ישפר את מצבכם.

ומה השורה התחתונה ?

בזירת הביצועים, בזירה העסקית ובזירה הטכנית 'עננים פרטיים' מתוקנים דוגמת הענן שלנו מנצחים את העננים הגדולים ללא כל ספק.
בזירת העלות ? הפער עצום.

ובזירת היח"צ והערמומיות ? כאן ללא ספק מנצחים העננים הגדולים ומעשירים את בעליהם בעוד העולם נופל בפח שלהם ומביט בהם כאילו היו מלכ"ר.

כאן נותרה רק השאלה – האם אתם רוצים להיות שם ולפרנס אותם על חשבונכם או האם תרצו לפקוח עיניכם, לפזר את החול שזרו בהן ולהביט באלטרנטיבות מעניינות הקיימות שם בחוץ. פנו אלינו לייעוץ ללא כל התחייבות ונאמר לכם עד כמה תוכלו לחסוך. החוויה – מובטחת !